קווים היסטוריים להקמתה של הסתדרות ההנדסאים

הסתדרות ההנדסאים החלה את דרכה כחלק מהסתדרות המהנדסים. עד שנת 1950, ייצגה הסתדרות המהנדסים את האינטרסים של הטכנאים. בהסכם השכר של הסתדרות המהנדסים בשנת 1950, נקבע בין היתר, כי העובדים הטכניים או העובדים ההנדסיים (כפי שנקראו הטכנאים דאז) יקבלו בכל שנת ותק העלאה של 1 ל”י לחודש, עד הגיעם למשכורת מקסימום.

הוועידה השנייה של הסתדרות המהנדסים החליטה לצרף לשורותיה את הטכנאים מתוך החשש שבעלי מקצוע הנדסי המגיעים בעלייה הגדולה ואשר לא השלימו את השכלתם האקדמית, לא ימצאו את מקומם בין המהנדסים ויוטמעו באגודות המקצועיות השונות מבלי לקבל הגנה מקצועית.

בתאריך 8.5.1950 אישר הוועד הפועל של הסתדרות העובדים דאז, מתן דירוג שכר מקצועי למהנדסים ובעקבות כך לאחר מו”מ ארוך ומייגע שנמשך כשנתיים אישרה המחלקה לאיגוד מקצועי בשנת 1956 דירוג שכר חדש לטכנאים.

נקודות ציון היסטוריות, טכנאים

בשנת 1955 הוחלט להקים שתי חטיבות מקצועיות בהסתדרות המהנדסים, חטיבת מהנדסים וחטיבת טכנאים שהתחלקה ל – 3 מגזרים:
1. טכנאי בניין, מפקחים, מודדי כמויות, מודדי שדה ושרטטים.
2. טכנאי תעשייה, מכונות, חשמל, ייצור.
3. טכנאי שירותים, תעופה, רדיו וטלקומוניקציה, דואר וטלגרף, ספנות, רכבות, סניטציה.

הסתדרות המהנדסים קיימה בחירות לוועידתה השלישית ב-10.2.1957 בשני הסקטורים; חטיבת מהנדסים וחטיבת טכנאים. בסקטור הטכנאים היו 2,243 בעלי זכות בחירה ומתוכם הצביעו 57%.
הוועידה השלישית של הסתדרות המהנדסים החליטה להיפרד מסקטור הטכנאים ולהקים שתי הסתדרויות נפרדות. בעקבות כך החליטה הוועדה המרכזת של ההסתדרות הכללית לפעול להקמת ארגון נפרד של טכנאים.

בעקבות כך הוקמה הסתדרות הטכנאים, שוועידת היסוד שלה נערכה ב – 12.12.1957 שבה נבחר זלמן שנקמן למזכיר הסתדרות הטכנאים. במגילת היסוד של הסתדרות הטכנאים נכתב: “בשנות הפעולה המשותפת בתוך הסתדרות המהנדסים נתגבשה דרכנו המקצועית, הארגונית והחברתית אולם ראשית הערכתנו העצמאית מחייבת מאמץ ציבורי להבטחת כושר עבודתה של הסתדרות הטכנאים ומעמדה בקרב הגופים המקצועיים המבוססים על הישגיהם”.

נקודות ציון היסטוריות, הנדסאים

בשנת 1965 החלו באורט טכניקום גבעתיים, בבית הספר הגבוה שליד אוניברסיטת ת”א ובבית הספר הארצי להנדסאים שליד הטכניון בחיפה ובתי ספר נוספים ללמד במסלול לימודים לתואר “הנדסאי”. מזכירות הסתדרות ההנדסאים החליטה בישיבתה ביום 3.5.1965 לקבל לשורותיה הן הנדסאים והן טכנאים וביום 3.5.1966 אימצה את הצעת משרד החינוך והתרבות לקבוע לרמה הגבוהה של הטכנאי בארץ את התואר “הנדסאי” המהווה את המינוח העברי של התואר מהנדס מעשי/מקצועי. ועדת הגג להכשרת הנדסאים וטכנאים שהוקמה במקביל לפתיחת בתי הספר הראשונים להסמכת טכנאים שחבריה מייצגים משרדים ממשלתיים ומוסדות ציבוריים המופקדים על הכשרת הנדסאים וטכנאים מוסמכים אישרה ביום 6.6.1966 את התואר “הנדסאי”.

בעקבות כך החליטה המזכירות הארצית ובעקבותיה המועצה הארצית של הסתדרות הטכנאים לשנות את שמה “להסתדרות ההנדסאים והטכנאים המוסמכים”.

ביום 9.6.1966 הוחלט על הקמת קרן בית הטכנאי כאשר לימים בשנת 1976 שונה שמה לאגודת בית ההנדסאי והטכנאי המפעילה סמינרים וימי עיון ואשר הגדילה את פעילותה לרווחת החברים בעשרות מונים. בעקבות הסכם השכר 1964 נחתם הסכם להפרשות לקרן השתלמות. בתחילה היו הפרשות העובד 2% והפרשות המעסיק 4% ובחלוף השנים שונה ההסכם וכיום הפרשות העובד הן 2.5% והפרשות המעסיק 7.5%. עם הפעלת ההסכם נקבע כי עובדים שלא הגיעו לדרגה מסוימת לא יהיו חברים בקרן ההשתלמות אולם המעסיק יפריש בגינם 1% לקרן לקידום החינוך המקצועי. כל האיגודים המקצועיים השתמשו בכספים הללו ולא הותירו מהם דבר בעוד שהסתדרות ההנדסאים השתמשה בכספים שנותרו לבניית הקריה ללימודי הנדסה וטכנולוגיה. עקב ההפרדה שבין שתי ההסתדרויות החל עימות מקצועי ביניהן שנמשך שנים רבות כאשר מטרת הסתדרות המהנדסים הייתה לייחד פעולות ולהגדיר תפקידים למהנדסים בלבד.

ביום 23.1.1967 דווח למזכירות הסתדרות ההנדסאים על כך שהסתדרות המהנדסים ביקשה לבטל את הדירוג האלטרנטיבי (מהנדסים/הנדסאים וטכנאים) למשרות שונות ולהשאיר דרוג מהנדסים בלבד. התקיימה פגישה עם נציב שירות המדינה בה הוא התחייב שלא לבטל את הדירוג האלטרנטיבי גם בעתיד למשרות חופפות.

מזכ”ל הסתדרות המהנדסים דאז גוסטב בדיאן אמר בראיון עיתונאי בשנת 1968: “אין אנו מכירים כלל במושג “הנדסאי” כפי שלא קיים המושג “רפואון” או “משפטון”.

בשנת 1958 נתקבל בכנסת חוק האדריכלים והמהנדסים תשי”ח 1958, אשר ייחד פעולות ותקנות למהנדסים בלבד. הפעלת החוק נדחתה לכ- 10 שנים ובעקבות לחצים הוחלט להקים ועדה פריטטית מיוחדת אשר תבדוק באיזו מידה יפגעו התקנות הנ”ל באינטרסים של ההנדסאים והטכנאים.
הוועדה הוקמה בראשות פרופ` אפרים קצ’לסקי (לימים אפרים קציר – נשיא מדינת ישראל) אשר פרסמה את התקנות החדשות ברשומות לרישוי וייחוד פעולות ביום 5.8.1971 ואשר נכנסו לתוקף ביום 1.9.1971 והמהוות עד היום אבן דרך להכרה בזכויות הנדסאים וטכנאים.